אוהבים סדר וניקיון או אובססיביים לגביהם?

להיות מסודרים, נקיים ומאורגנים, אלו הן תכונות נהדרות שיכולות לשרת אותנו היטב בבית, בעבודה ובכל מקום אחר. העניין הוא שהנושאים האלו הרבה פעמים הופכים להיות כפייתיים אצל אנשים עם הפרעת תקשורת, כך שאפשר לפגוש את אלו שמתעקשים למשל שהכלים במדיח יהיו מסודרים באופן מאוד מסוים, שדברים יונחו על המדף בצורה מסוימת, כך ששום דבר לא יבלוט ממנו החוצה ושניקיון ייעשה ביסודיות, כשכמובן יש להם את ההגדרות שלהם למה זה ניקיון יסודי ואיך עושים אותו.

כאשר ההקפדה על סדר וניקיון מוגזמת והופכת להיות מקור למריבות ולחיכוכים בלתי פוסקים עם שאר בני המשפחה, זה סימן מאוד ברור לכך שמדובר בכפייתיות. אנשים עם הפרעת תקשורת נוטים להיות כפייתיים בקשר לתחומים מסוימים, וכאשר התחום 'שלהם' הוא סדר וניקיון, הם נוטים להציב סטנדרטים כל כך גבוהים, שאף אחד חוץ מהם אינו יכול לעמוד בהם, כך שהניסיון לעשות את זה נועד מראש לכישלון.

במקרים שבהם יש בבית ילדים קטנים, הרי שהציפייה שהבית יהיה מסודר ומאורגן למופת בכל רגע נתון, היא בלתי ריאלית לחלוטין. אבל מה שקורה הוא שהמשחקים והצעצועים של הילדים, שלפעמים מפוזרים בכל הבית, יכולים להוציא אנשים עם הפרעת תקשורת מדעתם. זה נובע מכך שחוסר הסדר פשוט פוגש את הרגישות החושית המאוד גדולה שלהם ומפריע להתנהלותם השוטפת. אז מה שהם הרבה פעמים עושים על מנת להתמודד עם הגירויים הסביבתיים, שאותם הם חווים כבלתי נסבלים, מתבטא פעמים רבות בהשלטת טרור בבית.

כשאת נכנסת ללחץ כאשר מתקרבת השעה שבה בעלך אמור להגיע הביתה ומתחילה להפעיל במהירות את הילדים לסדר את הבית, כשאת והילדים מקבלים ביקורת מתמדת על הבלגן, על זה שלא הנחתם דברים במקומם או על זה שעבודות הניקיון שעשיתם לא עומדות בסטנדרטים ה'רצויים', אתם חיים תחת טרור. וכשזה מגיע, וזה פעמים רבות מגיע מהר מאוד, להתקפי זעם ולצעקות, מדובר לגמרי באלימות. ואין שום סיבה לכך שתסכימו לחיות בבית שלכם תחת טרור ותנסו לעמוד ברף ציפיות שאינו הגיוני.

לפעמים, וגם זה קורה, בן הזוג הכפייתי לוקח על עצמו את האחריות לתחזוקה השוטפת של הבית מבחינת סדר וניקיון. מצד אחד זה חיובי, כי העבודה מתבצעת לשביעות רצונו וגם נחסכת משאר בני הבית. אולם מצד שני, יכול להיווצר מצב שמרגע שהוא נכנס הביתה, זה מה שהוא עושה, מחזיר את הבית למצב שיאפשר לו להרגיש בנוח, וזה כמובן בא על חשבון זמן האיכות עם בני המשפחה, שמהם הוא פשוט יכול להתעלם כי…הוא עסוק מדי בלסדר את הבלגן שהם עשו…

הבעיה העיקרית בכל הסיפור הזה היא שאנשים הסובלים מכפייתיות, או אנשים עם הפרעת תקשורת בלתי מאובחנת, לא מבינים שמדובר בהפרעה, שהסטנדרטים שלהם לא הגיוניים ושהם משליטים טרור על הסובבים אותם. לדעתם, הדרישות שלהם פשוטות והגיוניות והם לא מבינים מה כל כך קשה לבצע אותן. מה שמבלבל עוד יותר הוא שהם עצמם, על אף ההקפדה היתרה שלהם על הסדר לגבי דברים מסוימים, יכולים להיות מאוד לא מאורגנים כשזה נוגע לדברים אחרים שהם לא אובססיביים לגביהם ולתרום את חלקם להיווצרות הבלגן. שאר בני המשפחה אף הם הרבה פעמים לא מודעים לכך שמדובר בהפרעה, שהדרישות המוצבות בפניהם הן לא ריאליות בכלל ושהם בעצם קורבנות של טרור ושל אלימות המופעלת כלפיהם.

מזמינה אתכם לשיחת ייעוץ שתעשה סדר בדברים,

ד"ר פנינה ארד

0507865822

הדרך שלך לשינוי מתחילה בצעד קטן אחד

הצטרפו אלי והרשמו עוד היום לאימון עם ד"ר פנינה ארד

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל