כשאת לוקחת על עצמך את תפקיד האימא שלו

מערכת יחסים זוגית מספקת כוללת בדרך כלל חלוקה פחות או יותר שוויונית של אחריות על תחזוקת הבית השוטפת ועל חינוך הילדים. זה לרוב לא קורה כשלגבר שלך יש הפרעת תקשורת בלתי מאובחנת. בקשר זוגי כזה ניתן למצוא הרבה פעמים חלוקה מאוד לא הוגנת של מטלות הבית והטיפול בילדים, כשעיקר הנטל נופל על כתפיהן של הנשים.

זה קורה מכמה סיבות. הסיבה העיקרית היא שאנשים עם הפרעת תקשורת מאוד ממוקדים בעצמם וקשה להם להיות אמפתיים כלפי אחרים, כך שנוצר מצב שבו הם שמים את צרכיהם בעדיפות עליונה ואילו הצרכים של המשפחה ושל בת הזוג שלהם מקבלים עדיפות משנית. מוגבלות בתקשורת הרגשית ורגישות חושית מוגברת או מופחתת עלולים אף הם לחבל בקשר שלהם עם הילדים ולהפוך אותו למאתגר במיוחד. סיבה נוספת היא שלהרבה מאוד אנשים עם הפרעת תקשורת יש  קושי עם תפקודים ניהוליים הכוללים התארגנות, נקיטת יוזמה ועמידה בלוחות זמנים, כך שהם נוטים לבצע משימות ביתיות באופן איטי, לשכוח דברים, לדחות מטלות תובעניות ולהתחמק מלקיחת אחריות.

באופן שאינו מקרי, גברים עם הפרעת תקשורת מתחתנים בדרך כלל עם נשים אשר יכולת האמפתיה וההכלה שלהן מאוד גבוהה, נשים שחוש האחריות שלהן מפותח במיוחד ושמסוגלות לבצע מספר מטלות בו-זמנית במהירות מרבית. אם את קוראת את המאמר הזה, אני מניחה שגם את מן וונדר וומן שכזאת. אבל גם אם ניחנת בכישורים וביכולות האלו, כשאת לוקחת על עצמך עוד ועוד מטלות ומשימות לאורך זמן בניסיון לפצות על חוסר התפקוד של בן הזוג שלך, בסופו של דבר, באופן בלתי נמנע, אפילו את מתעייפת.

הרבה מאוד נשים הנשואות לגברים עם הפרעת תקשורת מדווחות על כך שהן מוצאות את עצמן בתפקיד האימא או המטפלת שלו. כדי לגרום לו לעשות משהו, הן צריכות לחזור ולבקש את זה ממנו שוב ושוב, לתת לו הוראות מפורשות מה לעשות ולהזכיר לו את זה לעיתים כל כך קרובות, שכבר יותר קל להן לעשות את הדברים בעצמן. מה שכן, אני רוצה לחדד ולהדגיש את זה שוב, כשאת עושה את הכול בעצמך, את עלולה לקרוס מבחינה בריאותית ולמצוא את עצמך מותשת, חסרת אנרגיות ואפילו חולה.

זה אולי נחמד לצחוק עם חברות על זה שגברים הם כמו ילדים קטנים, אבל כשהגבר שלך באמת מתנהג כל הזמן כמו עוד אחד מהילדים שדורש את תשומת לבך ואת הטיפול שלך, כשאת צריכה לנהל אותו ולהזכיר לו שוב ושוב מה הוא אמור לעשות, כשהוא משחק אותה 'ראש קטן' ולא מגלה שום יוזמה או אחריות לגבי הבית או הילדים, וכשהוא אפילו לא מבין ולא מעריך את כל מה שאת עושה בשבילו ובשביל כל המשפחה, זה באופן בלתי נמנע גורם לך לצבור כעסים ולהתרחק ממנו. וזה גם לגמרי לא מפליא שכשאת לוקחת על עצמך את תפקיד האימא או המטפלת שלו, את כבר לא נמשכת אליו יותר, כי אף אחת מאתנו הרי לא רוצה להיכנס למיטה עם אחד הילדים שלה.

מערכת יחסים זוגית טובה פשוט לא יכולה להיות כמו מערכת יחסים של אימא וילד, או מטפלת ומטופל או מורה ותלמיד (גם אם זה תחום העיסוק המקצועי שלך). התפקידים האלו כוללים בתוכם באופן מובנה מערך כוחות שאינו שוויוני והשקעת מאמץ רב באופן חד צדדי מצדך, גם כשהצד השני לא ממש משתף פעולה או אפילו מביע התנגדות. בזוגיות טובה, מערכת היחסים אמורה להיות שונה לחלוטין ולהיות מושתתת על הדדיות. את נותנת ואת גם מקבלת ושניכם אמורים להשקיע מאמץ דומה בתחזוקת הקשר שלכם, בתחזוקת הבית ובחינוך הילדים.

כדי לשנות את הדינמיקה הזוגית הבעייתית הזאת של אימא וילד, חלוקת המטלות והאחריות בינך לבין בן זוגך חייבת קודם כל להיהפך לשוויונית יותר. אז הכי קל יהיה להגיד לך: תפסיקי לעשות הכול. תורידי מעצמך חלק מהמטלות והמשימות ואלצי את בן הזוג שלך להיות שותף פעיל, בין אם הוא רוצה ובין אם הוא לא. אבל זה יכול להיות רק פתרון חלקי, עבור דברים שסובלים דיחוי ושלא יקרה שום אסון גם אם יחכו. כי מה אם הוא לא יעשה? מה עם כל הדברים הדחופים והחשובים שחייבים להיעשות, ובהחלט יש מצב שאם את לא תעשי אותם בעצמך, אף אחד אחר לא יעשה אותם במקומך?

מה שאני בעצם אומרת הוא שאם בן הזוג שלך רוצה שתפסיקי להתנהג אליו כמו אימא שלו, זה הכרחי שגם הוא יירתם לתהליך השינוי, יסכים לקחת על עצמו אחריות ולהיות שותף פעיל מלא, או לפחות חלקי לכל מה שקורה בבית. כי גם אם יש לו הפרעת תקשורת, בדיוק כמו שהוא מסוגל לתפקד בעבודה, לעיתים אפילו בהצטיינות יתרה, הוא מסוגל, אם הוא ירצה, לתפקד גם בבית. פשוט יותר קל ונוח לו לברוח מתפקידים שקשה לו ולא בא לו לבצע.

ואם אתם מתקשים לשנות את הדינמיקה הזוגית הזאת לבד, אשמח ללוות אתכם בתהליך של ייעוץ זוגי.

ד"ר פנינה ארד 0507865822.

 

הדרך שלך לשינוי מתחילה בצעד קטן אחד

הצטרפו אלי והרשמו עוד היום לאימון עם ד"ר פנינה ארד

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל