מבטיחים הרים וגבעות

במרבית המקרים, השיטה הטובה ביותר לבדוק מה אדם באמת רוצה לעשות, היא לראות מה הוא עושה בפועל. כולנו מכירים את האנשים האלו שמבטיחים הרים וגבעות, ובסופו של דבר, לא עומדים בהבטחותיהם. אבל אם האנשים האלו הם בני משפחה קרובים, או בני הזוג שלנו, תחושת האכזבה החוזרת ונשנית שלנו, היא בלתי נמנעת, כי הרבה יותר קל להגיע למסקנות לגבי אנשים שאינם חלק מהמעגל החברתי הקרוב שלנו ולהתרחק מהם, מאשר להפסיק לסמוך על אנשים אהובים.

וכשמדובר בבני זוג או בבני משפחה אחרים, קשה מאוד לוותר על התקווה שהם ישתנו, שבפעם הבאה זה יהיה אחרת, שהם אכן יקיימו את מה שהם הבטיחו לעשות. אז הנטייה היא לתת להם עוד ועוד הזדמנויות ולחוות עוד ועוד מפחי נפש. עד מתי? עד שנפסיק להאמין להם ולא נצפה מהם יותר לכלום, או עד שהם באמת ובתמים יחליטו לעשות שינוי ולעמוד בהתחייבויותיהם.

מה שהרבה פעמים מבלבל הוא שלא בהכרח מדובר באנשים שהם פשוט כאלה, חסרי אחריות. פעמים רבות מדובר דווקא באנשים מאוד אחראיים שמפגינים מקצועיות רבה וראש גדול בזירה המקצועית שלהם ומתחמקים מאחריות רק בזירה הביתית, מול בת הזוג. כך שבאופן טבעי, היא מפרשת את זה כזלזול בה ובמשפחה.

כאשר מדובר באנשים עם הפרעת תקשורת, לחלקם יש גם הפרעת קשב וריכוז נלווית שיכולה להסביר את הדחיינות ואת חוסר העמידה בהתחייבויותיהם כלפי אנשים אחרים. אבל לרוב, אצל אלו שמצליחים לגלות אחריות מרבית בעבודתם, אי קיום הבטחותיהם כלפי בת הזוג נובע מסיבות אחרות לגמרי. היא רוצה שהם יעשו משהו שלא באמת מעניין אותם לעשות, או שהיא מצפה מהם לתקשורת רגשית, משהו שמאוד קשה להם לעשות.

בניגוד לאנשים מניפולטיביים שמבטיחים הרים וגבעות על מנת לרכוש את אמונם של אחרים, כאשר מראש, אין להם שום כוונה לבצע את מה שהבטיחו, אנשים עם הפרעת תקשורת בדרך כלל מאוד כנים לגבי כוונותיהם לקיים את הבטחותיהם, אולם יחד עם זאת, נוטים לדחות את הביצוע או להתחמק ממנו בהמשך, בגלל הקשיים האובייקטיביים שלהם.

בהמשך לכך, מה שקורה הוא שנשים הנאלצות להזכיר לבני זוגן שוב ושוב את המטלות שהם התחייבו לבצע, מפתחות עם הזמן כל כך הרבה כעס כלפיהם, שגם אם בסוף הם כן עושים את הנדרש מהם, המאמץ שהן השקיעו ברדיפה אחריהם מותיר אותן כל כך מרוקנות, שהן לא מסוגלות אפילו להעריך את העבודה שנעשתה או להוקיר תודה על הביצוע. הרבה מאותן נשים, בסופו של דבר, מתייאשות ומפסיקות לבקש מבני זוגן דברים, מעמיסות על עצמן עוד ועוד מטלות ומגיעות למסקנה העצובה שיותר קל להן לבצע את הכול בעצמן מאשר לרדוף אחר בן הזוג שלהן שיחלוק איתן באחריות. 

חוסר שיתוף הפעולה בולט במיוחד בנושאים של תקשורת, בפרט כאלו המצריכים מעורבות רגשית. נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים בעלי הפרעת תקשורת סובלות מחסך רגשי גדול, חוסר תמיכה וחוסר פרגון. בשלב מסוים, גם הנשים הסבלניות והאמפתיות ביותר מרימות ידיים, מתעייפות מלתחזק באופן בלעדי את הקשר, ליזום שיחות, יציאות לבילויים משותפים או מחוות רומנטיות. כתוצאה מכך, הרבה מהן שוקעות לדיכאון ומפתחות מחלות כרוניות ואוטו-אימוניות קשות.

אז מה אפשר לעשות?

נשים בהחלט צודקות כשהן מצפות מבני זוגן לשים אותן ואת המשפחה בעדיפות עליונה ולתת קדימות להבטחות שהופנו כלפיהן. וגם אם מדובר בהפרעת תקשורת אצל בן הזוג, אין שום סיבה שנשים תסכמנה לחיות עם מישהו שאי אפשר לסמוך עליו שיהיה שם בשבילן ובשביל המשפחה.

ובכל זאת, אין שום דרך לאלץ מישהו לעמוד בהתחייבויותיו כלפינו. אותו אדם עצמו, הוא היחיד שיכול לקחת אחריות על חולשותיו, להחליט להתמודד עם קשייו ולעשות שינוי לגבי אופן התנהלותו כלפי בת הזוג שלו. וכן, אפילו אנשים על הספקטרום האוטיסטי יכולים ללמוד וליישם בהצלחה אסטרטגיות ומיומנויות תקשורתיות חדשות. כך שאם בן הזוג מוכן להגיע ולעבוד על הקשר במסגרת תהליך של ייעוץ זוגי, זה מצוין וכדאי לך לנצל את זה ולתת לו עוד הזדמנות, הפעם עם ליווי מקצועי.

ואם הוא מסרב בתוקף להכיר בכך שיש לו בעיה, מפיל את כל האשמה עלייך בנוגע לאתגרים שאיתם אתם מתמודדים במערכת היחסים הזוגית שלכם, או מצפה שתשלימי עם המצב ותרדי ממנו, הבעיה באמת הופכת להיות שלך בלבד ואז עזרה מקצועית יכולה לסייע לך להתחזק, לבחון את האפשרויות העומדות בפנייך ולקבל החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי.

אשמח ללוות אתכם בתהליך אישי או זוגי,

ד"ר פנינה ארד: 0507865822

הדרך שלך לשינוי מתחילה בצעד קטן אחד

הצטרפו אלי והרשמו עוד היום לאימון עם ד"ר פנינה ארד

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל