על אהבה וצרכים שונים בזוגיות

כדי שמערכת יחסים זוגית תהיה מוצלחת, שני בני הזוג אמורים להרגיש שהם מקבלים מענה לצרכים שלהם וחשוב שלשניהם תהיה תחושה משותפת של ביטחון בקשר. בהמשך לכך, יש להניח כי בזוגיות טיפוסית רגילה, שני בני הזוג יעריכו את מצב הקשר הזוגי שלהם פחות או יותר באותו האופן, בין אם מדובר בזוגיות טובה ומספקת, ובין אם מדובר בזוגיות מתסכלת וטעונת שיפור.

התמונה המתקבלת היא הרבה פעמים אחרת כאשר לאחד מבני הזוג יש הפרעת תקשורת, בדרך כלל בלתי מאובחנת, כך שבמקרים כאלה בהחלט יש מצב שכל אחד מבני הזוג יעריך את איכות הקשר באופן שונה לגמרי. אז איך זה ייתכן שהיא כבר הגיעה לקצה, לא יכולה ולא רוצה לסבול יותר ושוקלת ברצינות להתגרש ממנו, והוא, בסך הכול די טוב לו, ומבחינתו, אפשר להמשיך לחיות יחד ככה עד 120?

את התשובה ניתן למצוא בצרכים המאוד שונים של שני בני הזוג. הרבה גברים על הספקטרום האוטיסטי צריכים מעט מאוד כדי להיות שבעי רצון ומאושרים בזוגיות שלהם. הם צריכים מסגרת משפחתית יציבה, פרנסה טובה ושקט לעסוק בעבודה שלהם, בתחביבים שלהם או בתחומי העניין שלהם. החופש האישי שלהם בזוגיות הרבה יותר חשוב להם מזמן הבילוי המשותף עם בת הזוג או מחיי חברה פעילים.

ומה עם אהבה? אינטימיות? זוגיות? אם נשאל את אותם גברים, הם כמובן יענו שהדברים האלו מאוד חשובים להם והם מאוד רוצים אותם. יחד עם זאת, בירור מעמיק יותר יעלה שהצרכים האלו מסופקים אצלם באופן שונה מאוד מאשר אצל בנות זוגם.

מבחינתם למשל, לצפות יחד בטלוויזיה, או לצאת מדי פעם לסרט או להצגה, אלו הם דוגמאות לשיא האינטימיות. הם גם הרי הביעו מתישהו בעבר את אהבתם לבת הזוג שלהם (והם בטח הוכיחו את זה כשהם התחתנו אתה והקימו יחד משפחה), כך שזה לא נראה להם הכרחי לצאת שוב בהצהרות אהבה למיניהן. היא כבר אמורה לדעת שהם אוהבים אותה והם לא מרגישים שום צורך או רצון לחזור ולומר לה את זה פעמים נוספות, או להוכיח שוב ושוב את אהבתם. הבעת אהבה, פרגון, מחמאות ומחוות רומנטיות של חיבה, כל אלו נראים להם מיותרים לחלוטין.

אין שום דבר רע כמובן ביציאה לקולנוע או לתיאטרון או בצפייה משותפת בתכניות טלוויזיה אהובות. זה יכול להיות אפילו נחמד ביותר. העניין הוא שזה ממש לא מספק נשים נורמטיביות ולא עונה אצלן על הצורך בקרבה ובאינטימיות. מה שהן בעיקר צריכות זה שיתוף הדדי והבעת רגשות, מגע חם ואוהב ותמיכה רגשית, ואלו הם בדיוק הדברים שאנשים על הספקטרום האוטיסטי מתקשים לספק. הם פשוט לא יודעים איך לעשות את זה, ולהם עצמם, אין לא את הצורך ולא את הדחף לשתף בחוויותיהם האישיות וברגשות שלהם. ניסיונותיהם הכושלים לעמוד בציפיות הנשיות מעמידים אותם באזור של חוסר נוחות, שפשוט בלתי נסבל מבחינתם.   

ולמה זה קורה?

זה קורה כי יש להם מוגבלות אובייקטיבית. המוח שלהם בנוי אחרת ואין להם את החיווט העצבי שמאפשר לחוות אמפתיה באופן טבעי. לאנשים עם אוטיזם יש עיוורון תודעתי, מה שאומר שהם פחות מודעים לרמזים חברתיים וחסרה להם המודעות והיכולת האינטואיטיבית לקלוט ולהבין את הצרכים ואת הרצונות של הצד השני. כל נושא ההתמודדות עם רגשות קשה להם. וזה לא שאין להם רגשות. יש להם רגשות, אפילו מאוד עזים. הם בדרך כלל מאוד אוהבים את בנות הזוג שלהם, אבל הקושי הוא להביע את הרגשות ולשתף בהם. כך שאו שהם משתדלים להימנע לגמרי מעיסוק ברגש, או שהרגשות מתפרצים אצלם בלי שליטה (שזה יכול לבוא לידי ביטוי הרבה פעמים בהתקפי זעם).

והבעיה העיקרית בכל הסיפור הזה, הוא המשיכה הטבעית והחיבור בין בני זוג עם יכולות ותכונות אופי מנוגדות באופן קיצוני, וכמובן, בהתאמה, צרכים שונים באופן מהותי. נשים הנמצאות בקצה אחד של הרצף מבחינת אינטליגנציה רגשית נמשכות דווקא לגברים שנמצאים בדיוק בקצה השני של הרצף, ולהפך. וזה לא מקרי. היכולת המוגברת של הנשים לנתינה רגשית, להכלה ולהבעת אמפתיה מאפשרת לקשרים הזוגיים האלו לפרוח בהתחלה, כי הנשים מתחזקות את הקשר ברמה הרגשית, לעיתים, אפילו מבלי לשים לב שהן עושות את כל העבודה. זה פשוט משהו שבא להן בקלות ובאופן טבעי. אבל בהמשך, באיזשהו שלב הן קולטות שמערכת היחסים היא חד צדדית, שאין בה הדדיות ושהן בעצם אלו שנותנות מעצמן הרבה אבל מקבלות מעט מאוד, אם בכלל.

אז מה עושים עם זה?

קודם כל, מכירים בכך שאם אכן קיימת הפרעת תקשורת בלתי מאובחנת ברקע, אז מדובר בחוסר מסוגלות של בן הזוג ולא בחוסר רצון שלו.

אחר כך, צריך להבין שלמרות שמדובר בבעיה אובייקטיבית, אי אפשר לחיות לאורך זמן מבלי לקבל מענה לצרכים מאוד בסיסיים כמו אהבה ואינטימיות בקשר הזוגי.

ובסופו של דבר, צריך לבדוק אם יש רצון ומוטיבציה של שני בני הזוג להשקיע בקשר על מנת לייצר שינויים במערכת היחסים הזוגית ולמצוא את הדרך לגשר על הפערים ולספק את הצרכים השונים.

אם התשובה היא כן ולשניכם יש נכונות לעבודה משותפת על הקשר הזוגי, אשמח ללוות אתכם בתהליך של ייעוץ זוגי.

אם התשובה היא לא, זה אומר שאת חייבת לדאוג לעצמך, כי כשאת נשארת באותו מקום, את מסתכנת בהשלכות פיזיות ונפשיות קשות ובפגיעה בבריאות שלך.

אשמח ללוות אותך בתהליך של העצמה אישית, חיזוק הכוחות הפנימיים שלך וקבלת החלטות לגבי עתיד הקשר הזוגי.

ד"ר פנינה ארד: 0507865822

 

הדרך שלך לשינוי מתחילה בצעד קטן אחד

הצטרפו אלי והרשמו עוד היום לאימון עם ד"ר פנינה ארד

קידום אתרים בגוגל קידום אתרים בגוגל