חוסר הרמוניה זוגית מהווה גורם סיכון לדיכאון, במיוחד עבור נשים. מחקרים רבים מצביעים על קשר ברור ומובהק בין איכות שלילית של חיי נישואין לבין דיכאון. נמצא כי נישואים לא מאושרים מעלים פי 25 את הסיכוי לאבחון בדיכאון קליני לעומת נישואים מאושרים, והוכח גם שאינטימיות נמוכה עם בן הזוג, היא המשתנה בעל ההשפעה המכרעת ביותר על התפתחות של דיכאון אצל נשים.
כיום ברור כי בניגוד לחשיבה המקובלת, גורמים גנטיים וביולוגיים אינם יכולים להסביר לבדם התפתחות של דיכאון וכי מקור הבעיה נעוץ בגורמים סביבתיים המעוררים תגובות של לחץ. על פי נקודת המבט החדשנית הזאת, כאב נפשי אינו ביטוי למחלה, אלא סימן ברור לכך שצרכים פסיכולוגיים טבעיים אינם מקבלים מענה. בהמשך לכך, הדרך היחידה להתגבר על דיכאון הינה להתחיל לתת מענה לצרכים האלו, למצוא פתרון לגורמים שהובילו לדיכאון, ולא לשנות את הכימיה של המוח באמצעות כדורים, מה גם שידוע היום כי 65-80% מהאנשים הנוטלים תרופות נוגדות דיכאון חוזרים להיות מדוכאים שוב תוך שנה.
אחד הממצאים המובהקים והבולטים שעלו מתוך מחקר הדוקטורט שלי היה רמות גבוהות וחמורות יותר של דיכאון אצל נשים שלהן בן זוג מאובחן בהפרעת תקשורת ואצל נשים החושדות בקיומה של הפרעת תקשורת אצל בן זוגן, לעומת נשים הנמצאות בזוגיות רגילה. תמונת המצב הקודרת הזו משקפת את אחת ההשלכות הקשות ביותר של המציאות היומיומית של נשים הנמצאות במערכת יחסים אינטימית עם בן זוג שיש לו הפרעת תקשורת, מציאות שבה הן חוות הזנחה רגשית מתמשכת וסובלות מחוסר תמיכה, חוסר אמפתיה וחסך גדול באינטימיות ובמגע. לכן, זה לא ממש מפתיע כי נשים שאינן מקבלות מענה לצרכים הרגשיים שלהן במסגרת הקשר הזוגי מדווחות על תחושות קשות של דיכאון.
“לבעלי חסרה היכולת ליזום אינטימיות רגשית ופיזית, מה שמותיר אותי עם תחושת בדידות חזקה. השיחות שלנו מאוד שטחיות וטכניות. הוא לא מוכן לדבר על שום דבר שקשור לרגשות או למערכת היחסים שלנו. כל ניסיון מצדי לדבר על הנושאים האלו נחווה מצידו כמתקפה עליו ומסתיים בכך שזו אשמתי שאני רגישה מדיי. שקעתי לתוך דיכאון עמוק”.
זוהי רק דוגמה אחת מתוך תשובותיהן הרבות של נשים שהשתתפו במחקר שלי ושהתייחסו לדיכאון שהן חוות כתוצאה מהקשר הזוגי שלהן. לצערי, אני פוגשת אצלי בקליניקה מספר גדול של נשים הנוטלות, חלקן מזה שנים רבות, תרופות נוגדות דיכאון, במטרה להתמודד עם הקשיים שהן חוות במערכת היחסים שלהן. רובן, מאוכזבות לגלות שלא מדובר בכדורי פלא, ושאלו לא מצליחים לאורך זמן להקל באופן משמעותי על מצוקתן.
חשוב שתביני שאם יש לך סיבות טובות לשקוע בדיכאון, טיפול תרופתי לא באמת יכול לפתור לך את הבעיות שאיתן את מתמודדת! במקרה הטוב, כדורים נוגדי דיכאון יאפשרו לך לשרוד ולהמשיך לתפקד כרגיל, למרות הנסיבות הקשות שבתוכן את חיה. אבל תהיי רגע כנה עם עצמך. זה באמת מה שאת רוצה? לערפל לעצמך את המציאות כדי לצלוח עוד יום בשלום? את לא חושבת שמגיע לך להיות מאושרת באמת ומסופקת מחייך ומהזוגיות שלך?
נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.
הספר שלי: “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון החדש: “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.
הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.
אם את מבינה שהגיע הזמן ליצור שינוי מהותי בחייך ובקשר הזוגי שלך, אשמח לעזור לך לעשות את זה.
שיחות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.
ד”ר פנינה ארד: 0507865822.