בכל מערכת יחסים זוגית בריאה, צריך להיות מושג איזון בין האוטונומיה הדרושה לכל אחד מבני הזוג (זמן לבד) והאינטימיות הדרושה לו (זמן ביחד) כדי להרגיש רצוי ומוערך בקשר הזוגי. בעוד הניסיון להשיג את האיזון הזה עשוי להוות אתגר בקשרים זוגיים רבים, הוא עשוי להיות מאתגר באופן מיוחד עבור זוגות עם שונות נוירולוגית – זוגות שבהם לאחד מבני הזוג יש הפרעת תקשורת מאובחנת או לא מאובחנת.
באופן טבעי, במרוצת הזמן, דברים משתנים בכל זוגיות ארוכת טווח. בתחילת הקשר, שני בני הזוג לרוב מתלהבים ורוצים לנצל כל הזדמנות להיות ביחד, אולם ככל שהקשר מתהדק ונכנס לשגרה יומית, הצורך בנוכחות פיזית אינטנסיבית מוחלף בידיעה שהאהוב נמצא איתך גם ממרחק, ומושג איזון מוסכם, פחות או יותר, בין זמן האיכות הזוגי לבין הזמן שאותו מבלים בני הזוג בנפרד.
הקונפליקט בין אוטונומיה לבין אינטימיות בקשר הזוגי הופך להיות מרכזי במערכות יחסים שבהן לאחד מבני הזוג יש הפרעת תקשורת מאובחנת, או בלתי מאובחנת. לאנשים עם הפרעת תקשורת יש צורך מאוד גדול במרחב אישי ובזמן פנוי שאותו הם מבלים לבד. הם יכולים לשהות עם עצמם למשך פרקי זמן ארוכים מאוד, לעסוק באופן אינטנסיבי בתחביב או בתחום עניין שלהם, או לבחור להשקיע בעבודה או בעסק שעות ארוכות, גם על חשבון זמן זוגי ומשפחתי.
בתחילת הקשר הזוגי, ייתכן מאוד שבת הזוג היוותה את מוקד העניין המרכזי ודווקא קיבלה תשומת לב מרובה. אולם מה שקורה הרבה פעמים הוא שלאחר הנישואים, או לאחר לידת הילד הראשון, מערכת היחסים הזוגית מקבלת עדיפות משנית והשקעת הזמן והמאמצים מופנית כולה לתחום אחר. ומדובר בשינוי מאוד קיצוני שהוא הרבה מעבר לשחיקה הטבעית של חיי הנישואים.
בת הזוג מרגישה נטושה ומוזנחת רגשית, ובמקרים רבים, אחרי הצטרפותם של ילדים משותפים למשפחה, היא גם מגלה שעול הטיפול בהם נופל בעיקר על כתפיה, כך שהיא נאלצת לתפקד כמו אימא חד הורית לכל דבר ועניין. גם כשבן הזוג נמצא פיזית איתה, הוא לא באמת נוכח. אנשים עם הפרעת תקשורת מתקשים לתת מענה לצרכים הרגשיים של בת הזוג. יש להם צורך מופחת לנהל שיחות שוטפות ברמה היומית. אין להם את הדחף הטבעי והספונטאני לשתף בחוויות אישיות וקשה להם לשתף ברגשותיהם ולהכיל את רגשות האחר. הם גם מגלים עניין מועט בחוויותיהם ורגשותיהם של אנשים אחרים.
תחושת הבדידות והתסכול של נשים הנמצאות בזוגיות כזאת היא גדולה ועלולה לגרום להן לשקוע למצב נפשי קשה של מצוקה ואף דיכאון. מעבר לקושי הכרוך בלהיות לבד, פיזית ונפשית, הן גם מרגישות דחויות. במרבית המקרים, הן מפרשות את חוסר הנכונות של בן הזוג לשתף ולחלוק מעולמו כחוסר אהבה וחוסר אכפתיות כלפיהן וחוות פגיעה חמורה בתחושת הערך העצמי שלהן ובביטחון שלהן בקשר.
מדובר בפער גדול בין בני הזוג ביכולת להפגין אינטימיות וקירבה רגשית ובצרכים אישיים שונים של כל אחד מבני הזוג. במקרים רבים, התקשורת בין בני הזוג בסופו של דבר מצטמצמת ל’מנהלות’, לדברים הטכניים שצריך לסדר. לגברים עם הפרעת תקשורת זה יכול בהחלט להספיק ומבחינתם – הם עשויים להיות מרוצים ולחשוב שהקשר הזוגי הוא בסך הכול טוב. הדבר היחיד שעלול להפריע להם הוא תלונותיה של בת הזוג, שלא מרוצה ממה שקורה במערכת היחסים.
לאנשים מחוץ לקשר הזוגי, זה לא פעם נראה ונשמע כמו אישה תובענית ותלותית שדורשת יותר מדיי תשומת לב ואף פעם לא מרוצה משום דבר. אבל האמת היא, שהתמונה הזאת רחוקה מלשקף את מה שאכן קורה במציאות. בדרך כלל, מדובר בנשים עצמאיות, שעושות הרבה מאוד ויתורים ומצליחות להסתדר לבדן גם במצבים מורכבים ומאתגרים. מה שהן בסך הכול רוצות, זו זוגיות רגילה, שבה אפשר להביע ולקבל חיבה ואהבה, לדבר, ליהנות מזמן איכות משותף, למצוא פתרונות לקשיים שמתעוררים ולדעת שיש על מי להישען ועל מי לסמוך במקרה הצורך. למרבה הצער, עם הזמן, הציפיות שלהן הולכות ומתמעטות ובחלק גדול מהמקרים, הן מתחילות לפקפק בעצמן ולהאמין שהן כנראה רוצות הרבה יותר מדיי.
כאשר לא מוצאים את הדרך לגשר על הפערים בין הצרכים השונים של שני בני הזוג, הקונפליקט מתעצם ומוביל באופן בלתי נמנע לפרידה ולריחוק ביניהם. זה עלול להסתיים בגירושים ועשוי גם לבוא לידי ביטוי ביצירת חיים מקבילים שבהם בני הזוג בעצם מתנהלים כמו שותפים לדירה, מפתחים לעצמם חיים נפרדים ומנהלים ביניהם תקשורת אינסטרומנטלית בלבד סביב משימות יומיומיות. לפעמים, אחד מבני הזוג או שניהם גם נסחפים לנהל רומן מחוץ לנישואים. עצוב, אבל זה קורה לעיתים קרובות כשיש הפרעת תקשורת ברקע, כשלא מודעים לקיומה וכשפשוט משלימים עם המצב, מוותרים על הזוגיות ומוצאים מענה לצרכים הרגשיים מחוץ לקשר הזוגי.
אז מה בכל זאת אפשר לעשות?
להפסיק לטאטא את הקשיים מתחת לשטיח.
לטפל בבעיות בקשר הזוגי.
ורצוי לעשות את זה כמה שיותר מהר!!!
כשמחכים יותר מדי זמן, לפעמים המרחק בין בני הזוג כבר כל כך גדול, שאחד מהם או שניהם איבדו את הרצון, את הכוח או את הנכונות להשקיע בקשר ולהתקרב מחדש.
וזה ממש חבל…
נשים רבות מתמודדות עם קשיי תקשורת קיצוניים בזוגיות שלהן, חוות חסך רגשי מתמשך ומצוקה חמורה, מבלי להעלות כלל על דעתן את האפשרות שבן זוגן נמצא על הקשת האוטיסטית. אחרות מבינות שבזה מדובר רק אחרי שנים ארוכות של בלבול וספקות המכרסמים בהן, עד לתחושה של אובדן השפיות.
הספר שלי: “החצי השני של הקשת” והקורס המקוון “נשים בזוגיות על הרצף” מציגים לראשונה בעברית את הידע הקליני והממצאים המחקריים העדכניים ביותר לגבי השפעתה של הפרעת תקשורת על מערכות יחסים זוגיות ולגבי מצבן של נשים הנמצאות בזוגיות עם גברים על הרצף התקשורתי. הם מספקים כלים להתמודדות עם האתגרים הייחודיים לזוגיות כזאת, לקבלת החלטות לגבי המשך הקשר הזוגי ולהובלת שינויים משמעותיים ברמה האישית, הזוגית והמשפחתית.
הספר והקורס מיועדים לנשים הנמצאות בזוגיות מאתגרת, לאנשי מקצוע ולכל מי שרוצה לדעת, להבין ולצלוח את האתגרים ששונות נוירולוגית מביאה איתה למערכות יחסים רומנטיות.
בעקבות המלחמה, יצאתי למבצע “תובנות ברזל”- לפיצוח זוגיות מאתגרת.
זה אומר שאת מקבלת הנחה מאוד משמעותית, של 50%, על הקורס המקוון: “נשים בזוגיות על הרצף” ויכולה לרכוש אותו בעלות של 389 ₪ בלבד.
בתמורה להנחה הזאת – אני מבקשת ממך לתרום, כפי יכולתך, לכל גוף/ ארגון/ עמותה שתבחרי, הפועלים לרווחת חיילי צה”ל ו/או תושבי העוטף.
את התרומה את מעבירה באופן ישיר לאן שבחרת לתרום. אין שום צורך שתדווחי לי למי תרמת ובאיזה סכום. כל תרומה מבורכת!
חשוב לי להדגיש שהגישה לקורס היא ללא הגבלת זמן, כך שגם אם אין לך כרגע פניות, סבלנות, או כוח לצפות בו – הוא יחכה לך!
אשמח לדבר איתך,
ד”ר פנינה ארד, 0507865822.
שיחות ייעוץ אישיות וזוגיות מתקיימות גם אונליין.